שתף

שוקלים להקים "חברת ארנק"? בואו לגלות למי זה מתאים

החלטה חדשה של בית המשפט עשויה לסכן את פעילותן של חברות הארנק בישראל

07.12.2014

משרד האוצר עדיין לא השלים את החקיקה שנועדה להגביל את הקמתן של חברות שמשמשות מנהלים להתחמקות מתשלום מס. בינתיים, בית המשפט קבע קריטריונים בנושא בפסק דין תקדימי.

החלטה חדשה של בית המשפט עשויה לסכן את פעילותן של חברות הארנק בישראל.

ההחלטה קובעת כי הסכם עבודה שנעשה עם חברת ארנק אינו בהכרח בתוקף, אם לא עמד בשורת קריטריונים סבירים.

"חברות הארנק" הן חברות שמשמשות את הבעלים שלהם לצורך ניהול הפעילות שלהם בלבד, פעילות שמבוצעת בדרך כלל כאשר הבעלים עובדים שכירים. רוב בעלי חברות הארנק הם מנהלים, או בעלי מקצועות חופשיים כגון אדריכלים, מהנדסים, רופאים ועוד.

משרד האוצר מנסה להיאבק בתקופה האחרונה בחברות הללו - בטענה שהן משמשות למעשה כמקלטי מס, לבעלי שכר גבוה, שבמקום לקבל משכורת רגילה כשכירים, מקבלים תשלום כחברה בעבור ניהול או ייעוץ, מה שמאפשר להם לדחות תשלומי מס ולבצע השקעות באמצעות הכספים שנשארים בתוך החברה.

כיום, ישנם מספר יתרונות מיסוי לבעלי חברות ארנק. אמנם המיסוי הכללי המצטבר של מס החברות והמס על דיווידנדים הוא גבוה (עד 55%), אבל יש פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות. בנוסף, אם לא מושכים משכורת מלאה, ובכירים רבים אינם זקוקים למלוא ההכנסות לקיום השוטף, ניתן לצבור את הכספים בחברה ולהשתמש בהם להשקעות שעשויות להניב הכנסות נוספות. אי משיכת השכר פוגעת לפיכך בהכנסות השוטפות של המדינה ממיסים, משום שאלו נדחות ויכולות להתעכב לזמן רב. על פי ההערכות, יש כ-25 אלף חברות ארנק שפועלות בישראל - והנזקים למדינה מוערכים במאות מיליוני שקלים בשנה, מאובדן הכנסות.

בשל העלויות של אחזקת חברה, כמו תשלום אגרה ועוד, לא לכל אחד משתלם להחזיק בחברת ארנק אלא רק לבעלי הכנסות גבוהות (ע"פ ההערכה מעל 25,000 שקל בחודש), ובעיקר כאשר הם יכולים שלא למשוך משכורת ולהשאיר את רוב הכסף בחברה ולהשקיעו באפיקים אחרים שמוכרים כהוצאות.

משרד האוצר מנסה להגביל את התופעה במספר דרכים, אך החקיקה שגיבש בנושא, שהייתה אמורה לעבור בתקציב הנוכחי, נדחתה לפחות בחצי שנה מאחר שעדיין לא הושג הסכם בין כל הגופים הנוגעים לנושא. רשות המיסים הציעה להטיל מס של 15 אחוז על הרווחים שלא מחולקים לדיווידנד - ואם הכסף יימשך, בסופו של דבר, תקבל החברה החזר מס. כלומר מדובר בסוג של תשלום מקדמה. בין הצדדים יש מחלוקת במספר שאלות, למשל האם להגביל את החקיקה רק לחברות גדולות או להכיל אותה על כל החברות שמוגדרות כחברות ארנק.

הסכם עובד-מעביד

בפסק דין חשוב שניתן לאחרונה, קבעה השופטת מיכל אגמון גונן מבית המשפט המחוזי, כי מקרה בו דנה שבו נערך הסכם בו חברה התקשרה עם המנכ"ל שלא באמצעות תשלום משכורת, אלא באמצעות תשלום לחברת ארנק שבבעלותו, היה עדיין בבחינת הסכם עובד ומעביד שאינו עומד בקריטריונים של שירותי ניהול ולכן יש לסווג את ההכנסה כהכנסה מעבודה ולשלם עליה מס.

לא ניתן בהכרח להכליל מהמקרה הפרטי הזה לכל המקרים שכן, במקרה זה, כלל לא נמשכו כספים מחברת הארנק, והיה ברור לשופטת כי מדובר במשרת שכר רגילה וביחסי עובד מעביד, וכי הקמת החברה נועדה לצרכי התחמקות מתשלום מס בלבד. כמו כן, בחברה כלל לא היתה פעילות לבד משירותי הניהול שהעניקה, ולפיכך היה ברור לשופטת שלא מדובר בחברה אמיתית בהתאם להגדרות החוק.

יש להדגיש כי חברת ארנק איננה פועלת בניגוד לחוק, השאלה מבחינת בית המשפט, האם היא תחליף אמיתי ומוצדק להסכם שכיר או לא. למשל, האם יש פעילות נוספת לחברה מלבד ההסכם הנקודתי, האם נמשכים ממנה כספים, האם מבוצעות דרכה השקעות הגיוניות וכו'.

אם אתם רוצים לבדוק אפשרות לפעול כחברה ולא כשכיר, מומלץ להתייעץ עם עורכי דין ורואי חשבון - כדי לקבל יעוץ בנושא, להבין את היתרונות והחסרונות – ולבדוק אם אתם עומדים בקריטריונים החוקיים.

שתף

אולי יעניין אותך גם...

loader

בנקרייט עושה מאמצים לאסוף עבורך מידע מדויק ועדכני כדי לתת בידיך כלי עזר. עם זאת, אין בנקרייט יכולה להיות אחראית לנכונות המידע ולאפשרות השימוש בו. אין לראות באתר זה המלצה על דרך השקעה או פעולה. יש לבדוק את המידע המפורסם לפני כל החלטה.

תנאי שימוש