שתף

מהי משמעות דחיית גיל הפרישה לנשים לגיל 64 ?

12.06.2011
הידעתם כי גיל הפרישה לנשים עתיד לעלות ולעמוד על 64 שנים ? כך שאם חשבתן כי בגיל 62 תוכלו לתלות את נעלי העקב ולעבור לנעלי בית נוחות, הרי שלנוכח כוונת האוצר לביצוע השינוי יהיה עליכן לחכות עוד שנתיים ימים. עם זאת, מדובר במהלך חכם, דווקא עבור נשים ועבור מדינת ישראל, שאם ינוצל נכון – יועיל מאוד לכל הצדדים כולם. דחיית גיל הפרישה לנשים – היסטוריה וכוונות עד שנת 2004 עמד גיל הפרישה לנשים על 60 שנים, אולם בזכות חוק העלאת גיל הפרישה לנשים וגברים, שנבע מהרצון להבריא את קרנות הפנסיה הותיקות, הועמדו גילאי הפרישה לגברים ונשים על גילאי 67 ו-62 בהתאמה. בימים אלה, מבקשת הכנסת להמשיך ולהעלות את גיל הפרישה של הנשים לגיל 64, החלטה שתתקבל בוועדה ציבורית המורכבת מנציגי הממשלה, העובדים והמעסיקים. מועד התכנסות הועדה – סוף חודש יוני 2011, מתוך רצון לאשר את ההחלטה בועדת הכספים בסוף חודש ספטמבר. המשמעות של העלאת גיל הפרישה לנשים היא כמובן המשך ההבראה של קרנות הפנסיה ומתן האפשרות לחסוך מיליארדי שקלים בזכות שינוי זה, מה שכמובן ימנע את גלגול החובות על הדורות הבאים. לדחיית גיל הפרישה לנשים ישנם יתרונות רבים 1. ראשית, יש לזכור כי סכום הפנסיה הוא נמוך משמעותית מסכום המשכורת ועומד בדרך כלל על 70% ממנה. לפיכך, דחיית גיל הפרישה מאפשר לנשים להמשיך להרוויח סכומי כסף גבוהים יותר, אותם יוכלו להמשיך ולחסוך (באמצעות הפרשה להגדרת קרנות הפנסיה). 2. המשך העבודה של נשים יאפשר כמובן להגדיל גם את סכום הכסף המצטבר בקרן הפנסיה, כך שבגיל 64 תהיה הקצבה גבוהה יותר ולאורך זמן רב יותר. 3. בל נשכח כי מעבר לפן הכלכלי, דחיית גיל הפרישה מאפשרת לנשים להמשיך לעבוד ולעסוק במקצוע בו התמחו בשנים שקדמו לפרישה, עובדה בעלת השפעה פסיכולוגית ורגשית עמוקה. גם את הנקודה הזו יש להביא בחשבון בעת ההסתכלות על שינוי גיל הפרישה, ולזכור כי בשל דחיית היציאה לפנסיה, יכולות נשים רבות יותר להמשיך להרגיש נדרשות, עסוקות ובעלות משמעות. לסיכום נאמר, שכאשר נשים יוכלו להמשיך לעבוד עד גיל 64, הרי שיש בכך יתרונות לשני הצדדים – הן עבור האישה כפי שתואר לעיל, והן עבור המדינה הנהנית מכוח עבודה רב יותר, מעליה בתוצר הלאומי ומחסכון בתשלומי הפנסיה והקצבאות. הנתונים בשטח אגב, מרשימים למדי – בעשור האחרון חלה עליה של כ-10% בשיעור ההשתתפות של נשים בשוק העבודה, לעומת עליה של 2.3% בלבד בשיעור ההשתתפות של גברים בשוק זה. אולם מה לגבי נשים שאינן עובדות ? למרות האופטימיות של הפסקה הקודמת, הרי שהמציאות בשטח מוכיחה כי נשים רבות נפלטות משוק העבודה בגילאים מאוחרים, ומשנה לשנה ישנן פחות ופחות נשים העובדות עדיין עד לגיל הפרישה. מצב זה הוא בעייתי יותר הן עבור המדינה הנדרשת לשלם קצבאות אבטלה והבטחת הכנסה והן עבור הנשים שאינן עובדות, אינן יכולות לחסוך וסובלות מדחיית קצבת הזקנה המגיעה להן. הפתרון – מדינת ישראל נדרשת לעודד תעסוקת נשים גם בגיל 60+ אין ספק, כי נשים בשוק העבודה אינן נהנות מחיים קלים במיוחד – עד גיל 45 הן סובלות מאפליה שלילית לנוכח תפקודן כאמהות המגדלות ילדים קטנים, ומגיל 45 הן סובלות מהעדפה שלילית לנוכח תפיסתן כמבוגרות מכדי להשתלב בשוק העבודה. המסקנה, אם כן, היא כי המדינה חייבת להגביר ולעודד את מספר הנשים העובדות גם בגילאים מבוגרים ולהגדיל את השתתפות הנשים בשוק העבודה. הדרכים לעשות זאת הן רבות – לתגמל מעסיקים על העסקת נשים, להגדיל את מקומות העבודה לנשים ולעודד יותר ויותר נשים לצאת לעבודה גם בגיל מבוגר. כיום, עם העלייה בתוחלת החיים והמצב הבריאותי הטוב של נשים גם בגילאי הפרישה, הרי שיציאתן לעבודה היא עניין שבשגרה ותועלת רבה מצויה בצידו של מהלך זה.
שתף

אולי יעניין אותך גם...

loader

לוח אירועים

בנקרייט עושה מאמצים לאסוף עבורך מידע מדויק ועדכני כדי לתת בידיך כלי עזר. עם זאת, אין בנקרייט יכולה להיות אחראית לנכונות המידע ולאפשרות השימוש בו. אין לראות באתר זה המלצה על דרך השקעה או פעולה. יש לבדוק את המידע המפורסם לפני כל החלטה.

תנאי שימוש