שתף

המדריך לבחירת קרן נאמנות

ההנחה הרווחת היא כי קרן נאמנות טובה היא כזו המניבה רווח מקסימלי בסיכון נמוך ככל האפשר, אולם מהם הכלים המשמשים לזיהוי קרנות נאמנות אלה ולהעדפת קרן אחת על פי אחרת? שאלה נוספת: מהן דרכי איסוף המידע העומדות בפני המשקיע, וכיצד ניתן לתעדף את הפרמטרים המבדילים בין הקרנות השונות?

בשוק ההון בישראל פועלות מאות קרנות נאמנות המנוהלות על ידי עשרות גופים שונים.

קרנות נאמנות אלו נבדלות זו מזו במדיניות ההשקעה בה בוחרים מנהליהן, ברווחי הקרן, בדמי הניהול ובעוד פרמטרים רבים המשפיעים בסופו של דבר על פוטנציאל הרווחים למשקיע.

ההנחה הרווחת היא כי קרן נאמנות טובה היא כזו המניבה רווח מקסימלי בסיכון נמוך ככל האפשר, אולם מהם הכלים המשמשים לזיהוי קרנות נאמנות אלה ולהעדפת קרן אחת על פי אחרת?

שאלה נוספת: מהן דרכי איסוף המידע העומדות בפני המשקיע, וכיצד ניתן לתעדף את הפרמטרים המבדילים בין הקרנות השונות?

הרי התשובות לשאלות אלו:

1. צעד ראשון לבחירת קרן נאמנות – איתור אפיק ההשקעה הרצוי. 

אחד ההבדלים הניכרים בין קרנות הנאמנות השונות מצוי כמובן באפיקי ההשקעה של הקרן, המשפיעים ישירות על רמת הסיכון הטמונה בה.

באופן כללי נאמר כי קרנות הנאמנות נחלקות למספר מסלולי השקעה, הנעים בין קרנות נאמנות מנייתיות שהן כמובן הרפתקניות וספקולטיביות יותר ועד לקרנות נאמנות סולידיות מאוד, המושקעות באגרות חוב ממשלתיות בלבד.

בין שתי קצוות אלה ניתן למצוא כמובן גם קרנות מעורבות (לדוגמא, קרנות 80-20 המשקיעות 20% במניות והיתרה באגרות חוב). כמו גם: קרנות נאמנות זרות הפועלות בבורסות העולם ולאו דווקא בבורסה הישראלית.

על מנת לבחור את קרן הנאמנות המתאימה, נדרש המשקיע לעמוד על אופיו שלו.

מטבען, הקרנות המנייתיות מתאימות יותר למשקיעים שאינם חוששים ממרווחי רווח והפסד, מוכנים לחשוף את הונם לשוק תנודתי וכמובן, מוכנים להפקיד את בטחונם בפני מנהל קרן שידע לשלב בין הנתונים בשטח ובין תחושות הבטן והבנתו את השוק.

משקיעים שאינם עונים לתיאור זה, יעדיפו להשקיע בקרנות בעלות סיכון נמוך יותר.

כמובן שמומלץ לכל משקיע לפזר את השקעתו בין אפיקי ההשקעה הרצויים וגם בין המדינות השונות על מנת להביא לפיזור סיכון ההשקעה ובכדי לא לשים את כל הביצים בסל אחד.

גם השקעה סולידית לכאורה באג"ח ממשלתי עלולה להביא לתשואה שלילית במקרים מסוימים.

2. טבלת תשואות ככלי לבחירת קרן נאמנות - לאחר שהגדיר המשקיע את רמת הסיכון המועדפת עליו, הרי שלרשותו עומדים אינדיקטורים וכלים מקצועיים בעזרתם יוכל לבדל ולנתח את קרנות הנאמנות השונות.

הכלי המרכזי הוא כמובן טבלאות תשואה, המאפשרות השוואה בין השגי קרנות הנאמנות השונות לאורך תקופת זמן מוגדרת: 12 חודשים, 24 חודשים או 36 חודשים אחרונים.

ככלל, ככל שתשואת הקרן היתה גבוהה יותר במשך הזמן והאפיק הנבחר -  כך היא תדורג במקום גבוה יותר.

עם זאת, ישנם רבים המבקרים את טבלת התשואות ומותחים ביקורת על הנטייה של רבים להיעזר בה ככלי החלטה מרכזי.

כך, לדוגמא, טבלאות אלה אינן לוקחות בחשבון את דמי הניהול אותם נדרשים לשלם המשקיעים בקרן. המדובר בנתון שכמובן משפיע משמעותית על רווחיהם.

זאת ועוד: מחקרים ובדיקות מוכיחים כי השימוש בטבלת ההשוואה ככלי החלטה מרכזי יחיד עלול להוביל את המשקיע לבחירת קרן נאמנות שגויה, שלא תפיק לו את התשואה המקסימלית. לעיתים, מדובר בקרן נאמנות שמנהליה התחלפו ופגעו בתשואת הקרן,

כמו כן, לעיתים מדובר בקרנות שהצליחו לעומת קרנות אחרות, אולם השוק בהן פועלות מצוי במגמת ירידה.

בשורה התחתונה, המסקנה היא כי הישגי העבר של קרנות לא בהכרח מעידות על תפקודן העתידי, כך שטבלת השוואה אינה יכולה לתפקד כאינדיקטור יחיד בבחירתן.

3. כלים ומדדים נוספים המשמשים להשוואה בין קרנות נאמנות כלי בסיסי נוסף לבחינת איכותה של קרן נאמנות הוא סטיית תקן. המדובר בכלי סטטיסטי המודד את הפיזור של ערכי התשואה בקרן סביב הממוצע שלהם.

ככל שסטיית התקן גבוהה יותר, הרי שפיזור התשואות הוא רב יותר והסיכון הטמון בקרן הוא רב יותר.

4. כלי נוסף לבחינת קרנות נאמנות הוא מדד שארפ, המשקלל את רמת התשואה הצפויה מהשקעה אל מול רמת הסיכון שהיא מציבה למשקיע.

במרבית המקרים, מחפשים משקיעים אחר קרנות נאמנות בעלות מדד שארפ גבוה יותר, אולם לאחרונה הוא מצוי בביקורת רבה לנוכח אי יכולתו להתמודד עם שווקים המצויים בירידה.

ישנם המעדיפים אם כן לאמץ וריאציות של מדד שארפ, דוגמת "מדד שארפ יחסי", המשקף את היחס שבין מדד שארפ של הקרן ובין רמת שארפ של אמת המידה לקרן, הקרוי Benchmark.

אלה טוענים כי מדד שארפ היחסי מדייק יותר בהערכתו את כדאיות בקרן נאמנות כזו או אחרת, לפיכך עדיף בהחלט להשתמש בו.

5. בחירת קרן נאמנות ובחינת הגוף המנהל - בנוסף לפרמטרים האמפיריים שתוארו לעיל, אנחנו נדרש לבדוק גם את הגוף המנהל העומד מאחורי קרן נאמנות כזו או אחרת, שהרי הגוף המנהל את הקרן אינו עוסק רק בניהול הטכני-לוגיסטי, כי אם מקבל החלטות אודות אופן ההשקעה בקרן, אפיקי ההשקעה, בחירת הנכסים וכיו"ב.

6. בעת בחינת הגוף המנהל, נדרש לבדוק כמובן גם את גובה דמי הניהול אותה גובה הגוף המנהל את הקרן ולשקלל את ערכם אל מול התשואה שהושגה בקרן. זאת, בהשוואה לדמי הניהול הנגבים עבור כל קרן נאמנות אחרת.

7. הדבר האחרון שמומלץ לבדוק הנו מנהל הקרן הספציפית בה אתם מעוניינים להשקיע והישגיו בעבר.

 

שתף

אולי יעניין אותך גם...

loader

לוח אירועים

בנקרייט עושה מאמצים לאסוף עבורך מידע מדויק ועדכני כדי לתת בידיך כלי עזר. עם זאת, אין בנקרייט יכולה להיות אחראית לנכונות המידע ולאפשרות השימוש בו. אין לראות באתר זה המלצה על דרך השקעה או פעולה. יש לבדוק את המידע המפורסם לפני כל החלטה.

תנאי שימוש