שתף

חישוב העלות בעידן של ירידה בשערי הדולר

27.01.2008

נכתב ב- 8.1.08 ע"י עו"ד שוסטק אודי
השנים האחרונות מתאפיינות בהורדה הדרגתית בשיעורי המס בישראל. מס רווחי הון על יחידים בגין נכסים שנרכשו לאחר שנת 2003 הינו 20% (או 25% על ניירות ערך, בידי בעל שליטה), ומס החברות הינו 27% בשנת 2008 – שלב נוסף בהפחתת המס משיעור של 36%, עד לא מזמן, לשיעור של 25% בשנת 2010.
עם זאת, כידוע, גובה המס נגזר כמכפלה של שיעור המס והרווח. ביחס למכירות שבוצעו בשנת 2007, וככל הנראה, גם מכירות שתתבצענה בתקופה הקרובה, השאלה המעניינת דווקא הינה מהו הרווח. זאת בשל הירידה הגדולה בשער הדולר בשנת 2007. כך לדוגמא, נכס שנרכש במיליון דולר כאשר שע"ח היה 4.7 ₪ לדולר ונמכר ב-1.2 מיליון דולר בשע"ח של 3.8, אומנם מניב רווח של 200,000$ אולם בשקלים חדשים דווקא נוצר הפסד של 140 אלף ₪. מהו הרווח, איפוא, במקרה זה, אם בכלל?
המס מוטל על רווח ההון הריאלי. הגדרת רווח הון ריאלי אשר בסעיף 88 קובעת כי רווח ההון הריאלי הינו רווח ההון (הסכום שבו עולה התמורה על יתרת המחיר המקורי) פחות הסכום האינפלציוני. הסכום האינפלציוני הינו חלק מרווח ההון השווה לסכום שבו עולה יתרת המחיר המקורי המתואם על יתרת המחיר המקורי. סכום זה (באם נתעלם מהוראות החוק באשר לפחת ולהוצאות השבחה) הינו ההפרש בין המחיר המקורי, כפול במדד ביום המכירה ומחולק במדד ביום הרכישה, שהוא המחיר המקורי המתואם, לבין המחיר המקורי. במילים אחרות – בהתעלם מסוגיית הפחת וההשבחות, המס מוטל על ההפרש בין התמורה לבין המחיר המקורי כשהוא מתואם למדד.
השאלה אותה יש לשאול הינה מהו המדד?
כך מגדיר את המונח מדד סעיף 88 לחוק "מדד המחירים לצרכן..., ואולם מי שבהיותו תושב חוץ רכש נכס במטבע חוץ כדין, רשאי לבקש שיראו את שער המטבע שבו נרכש הנכס כמדד. על אף האמור, לעניין נייר ערך בידי יחיד, הנקוב במטבע חוץ או שערכו צמוד למטבע חוץ, יראו את שער המטבע כמדד".
נבהיר את ההבדל בין שני סוגי המדד (מדד מחירים לצרכן, לעומת שינוי שער החליפין), בדוגמא מספרית.  
אם כך מדד הינו כדלקמן: בידי יחיד אשר רכש את הנכס כתושב ישראל, המדד הינו מדד המחירים לצרכן, אולם, באם הנכס הינו נייר ערך, אשר נקוב במטבע חוץ או שערכו צמוד למטבע חוץ, המדד הינו שינוי שער החליפין במטבע החוץ.
התוצאה הינה שחישוב המס מעוות לחלוטין את הרווח השקלי ונטל המס על מי שרכש את נייר הערך במטבע חוץ כבד הרבה יותר!
טוב מכל מצבם של מי שרכשו את הנכס בהיותם תושבי חוץ (עולים חדשים, תושבים חוזרים, חברות אשר "היגרו" לישראל) –לאלה שמורה הזכות לבחור את "המדד" שיחול עליהם-שע"ח או מדד המחירים. לטעמנו, מטרת ההוראה אשר פוגעת (בנסיבות הרלבנטיות לתקופה זו) באופן כה גורף ביחידים אשר רוכשים מניות בחו"ל הייתה דווקא להגן עליהם (מקום בו הדולר עולה יותר מהמדד). ספק אם המחוקק צפה ירידה כה ניכרת בשער החליפין. בנסיבות אלה אנו בדיעה כי יש מקום לאפשר גם ליחידים אשר רכשו נכס במטבע חוץ לתאם את עלות הנכס בהתאם למדד המחירים לצרכן.
הכותב הנו עו"ד ממשרד דר` אלתר ושות` המספק ייעוץ בנושאי מיסים

שתף

אולי יעניין אותך גם...

loader

לוח אירועים

בנקרייט עושה מאמצים לאסוף עבורך מידע מדויק ועדכני כדי לתת בידיך כלי עזר. עם זאת, אין בנקרייט יכולה להיות אחראית לנכונות המידע ולאפשרות השימוש בו. אין לראות באתר זה המלצה על דרך השקעה או פעולה. יש לבדוק את המידע המפורסם לפני כל החלטה.

תנאי שימוש