שתף

חושבים מחוץ למסגרת- מהפכת כרטיסי האשראי החוץ-בנקאיים

12.08.2006

מה משותף לעיריית ת``א, המשביר לצרכן ואוהדי קבוצת ``הפועל ת``א בכדורגל``? שלושתם הנפיקו בשיתוף עם חברות כרטיסי אשראי שונות כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים , המעניקים למחזיקים בהם הטבות שונות שהותאמו במיוחד לקהל היעד שלהם. שלושת הדוגמאות הנ``ל הן רק כמה מיני רבות, והמגוון רק הולך ועולה. כרטיס אשראי חוץ-בנקאי הוא כרטיס אשראי שהונפק ע``י חברת כרטיסי האשראי, לרוב בשיתוף עם עוד מספר גופים מסחריים שונים. אנחנו והעולם בניגוד למצב שהיה קיים בישראל עד לפני מספר שנים בו את כרטיס האשראי הנפיקו הבנקים בלבד, כיום ניתן להנפיק את כרטיס האשראי דרך חברת כרטיסי האשראי, ללא בדיקה של בטחונות בבנק, ובכלל, ללא קשר לחשבון הבנק. כ-90% מכרטיסי האשראי בארץ הונפקו ע``י הבנקים, אבל אחוז זה יורד בהתמדה. משק האשראי בישראל הולך, לאט אבל בטוח, בכיוון אנגליה וארה``ב. במדינות אלו בעקרון לא ניתן כלל להיכנס למצב של משיכת יתר (אוברדראפט), שלא לדבר על מסגרת מאושרת של הבנק לחריגה. במצב כזה אדם המתכנן לחייב את חשבונו בסכום הגדול מהיתרה שלו בחשבון, ואינו מעוניין לקחת הלוואה מהבנק לצורך זה, או שהבנק לא מאשר לו הלוואה כזו, זקוק למסגרת אשראי חלופית לזו של הבנק. נסיבות אלו הובילו לכך שאת מרבית האשראי שלהם, מקבלים האמריקאים והאנגלים מחברות כרטיסי האשראי, שמעמידים להם מסגרת אשראי חיצונית לבנק. החל מיולי 2007, אסר בנק ישראל על הבנקים לאשר חריגות ממסגרת האשראי. באתר בנק ישראל נכתב: ``הנוהג הקיים בישראל, של פעילות בחשבונות העו``ש תוך חריגות מתמידות מהמסגרות, אינו מקובל בעולם ויש לו חסרונות מהותיים מנקודת מבטו של הלקוח. הוא משלם ריבית חריגה גבוהה מאוד ואין ודאות שהבנק ימשיך לכבד את הצ`קים הנמשכים על החשבון בחריגה ובשאר חיובים המבוצעים בו. החזרת החיובים כרוכה בתשלום עמלות לבנק, באי נעימות ובחשיפה לתביעות``. אז אמנם עוד לא הגענו למצב הקיים בחו``ל, אך הכיוון ברור. יותר ויותר ישראלים שהתרגלו לחיות במינוס, שלפעמים אף חרג מהמסגרת המאושרת, נאלצו לחפש מקורות אשראי חלופיים. מגלגלים את המינוס חברות כרטיסי האשראי החלו לשווק באגרסיביות כרטיסי אשראי חוץ-בנקאיים, שאינם תלויים במסגרת האשראי בבנק. נגמר העידן בו צריך היה לספק לבנק ערבויות או משכורת קבועה כנגד הוצאת כרטיס אשראי. חברות כרטיסי האשראי מציעות מסגרת אשראי חוץ-בנקאית המנותקת מחשבון הלקוח בבנק, והלוואות לצרכים שונים ביניהם כיסוי האוברדראפט. מה שהתחיל כשיתופי פעולה עם גופים מסחריים שונים כמו מועדון 365 של המשביר לצרכן, עיריית ת``א (כרטיס מקסימום ת``א) או החברה להגנת הטבע, הלך והשתכלל. לארונה יצאו חברות כרטיסי אשראי עם ``הדור החדש`` של כרטיסי האשראי בהם ניתן לגלגל חלק מהחיובים לחודשים הבאים או לקבוע סכום קבוע שיחויב כל חודש. כרטיסי אשראי כמו: active של כ.א.ל, multi של לאומי קארד או more של ישראכרט מחזיקי כרטיסים אלו ישלמו עמלה חודשית קבועה, הנעה בין 8-9 ₪, הבאה במקום עמלות שונות הקיימות בכרטיסי אשראי רגילים (עמלת חיוב נדחה, דמי הגבלת אחריות ודמי ניהול). הריבית על ``גלגול`` החיובים תנוע בין פריים+2%-7%. גודל המסגרת הניתנת לבעלי כרטיסי אשראי אלו, והריבית שהם משלמים נקבע בהתאם לסיווג הכרטיס שלהם. לקוחות רגילים יקבלו מסגרת של כ-4000 ₪ וישלמו ריבית של כ-פריים+7%, בעלי כרטיסי זהב יקבלו מסגרת של כ-20,000 ₪ וישלמו ריבית פריים+5-6% ובעלי כרטיסי פלטינום יקבלו מסגרת אשראי של 30,000-70,000 ₪ בריבית של פריים+2%-3%. האם זה כדאי? לפני שממהרים לקפוץ על עגלת הכרטיסים החוץ-בנקאיים, רצוי שנבדוק עם עצמנו קודם לכן, מה מצבינו הפיננסי עכשיו, ומה אנחנו צופים לעצמנו בהמשך. אדם שנוהג לחליפין לחרוג ממסגרת האשראי שלו בבנק, אך מקורות ההכנסה שלו יציבים, והוא אף צופה בהם גידול בעתיד, אופציית כרטיס אשראי חוץ-בנקאי יכולה להתאים לו מאוד. כיוון שהריבית על האוברדרפט גבוהה, והאפשרות של חריגה ממסגרת האשראי בבנק גורמת לצרות גדולות, אדם כזה צריך לבדוק אם הריבית שישלם במסגרת כרטיס האשראי החוץ-בנקאי נמוכה יותר מזו שהוא משלם על המינוס בבנק. מצד שני, לאדם שהכנסותיו אינן יציבות, ואשר מחפש מסגרת אשראי נוספת שתאפשר לו להגדיל את חובותיו, עלול למצוא את עצמו בבור ללא תחתית. חוץ-בנקאי או לא, על כל הוצאה צריך בסופו של דבר לשלם מתישהו. לחץ כאן וקבל הצעות עבור כרטיסי אשראי חוץ בנקאיים קיראו גם על הלוואות חוץ בנקאיות

שתף

אולי יעניין אותך גם...

loader

לוח אירועים

בנקרייט עושה מאמצים לאסוף עבורך מידע מדויק ועדכני כדי לתת בידיך כלי עזר. עם זאת, אין בנקרייט יכולה להיות אחראית לנכונות המידע ולאפשרות השימוש בו. אין לראות באתר זה המלצה על דרך השקעה או פעולה. יש לבדוק את המידע המפורסם לפני כל החלטה.

תנאי שימוש