שתף

הנתונים מגלים: השכר נשחק - ומעמד הביניים אתו

29.12.2013
למה בעצם מתקשים ישראלים רבים לסגור את החודש? התשובה נעוצה, במידה רבה, בתהליך זוחל של שחיקת השכר במשק. אחד המושגים הנפוצים ביותר בשנים האחרונות בתקשורת הכלכלית ובשיח הפוליטי הוא "יוקר המחייה". מאז אירועי המחאה בקיץ 2011, חוזרים שוב ושוב כלכלנים, עיתונאים ופוליטיקאים על כוונתם להילחם ביוקר המחיה. העיסוק בנושא הפך למרכזי בעשייה של ארגוני הצרכנים, ארגוני עובדים וחברי כנסת – שמכריזים כי הם פועלים להורדתה. יוקר המחיה מורכב משני צדדים – ההכנסות וההוצאות. בשנים האחרונות, ההתמקדות העיקרית היא בצד ההוצאות (ממחירי הדיור ועד לעלות הקוטג`), אבל מספר מחקרים שנערכו באחרונה מבהיר כי צד ההכנסות בעייתי לא פחות – ואפילו יותר. נכון, ישנם מוצרים שעולים בישראל יותר מאשר במקומות אחרים (בד"כ בשל מיסוי גבוה), ונכון – מחירי הדיור זינקו בשנים האחרונות (אחרי שנים ארוכות של קיפאון), אבל הנתונים היבשים מלמדים שאיכות החיים של הישראלי הממוצע נפגעת בעיקר לא בשל עלות המוצרים שהוא צריך לרכוש בהשוואה לעמיתו במערב, אלא בשל השכר הנמוך שלו בהשוואה למדינות המובילות באירופה. האינפלציה בישראל נמוכה כבר שנים רבות ולא חורגת מאחוזים בודדים בשנה. מה שמפריע לישראלי הממוצע לממן את ההוצאות הוא קיפאון בשכר הריאלי (עליית השכר בניכוי המדד). גם בעידן של אינפלציה נמוכה, לאורך שנים, כאשר השכר קפוא והמחירים מתייקרים – נוצר פער גדול, שמקשה בעיקר על מעמד הביניים (העניים גם כך צורכים מעט, ולעשירים מאוד זה כמובן לא משנה). בישראל - מרבית העובדים במשק חווים הקפאה של השכר כבר שנים רבות, או אפילו ירידה במגזרים מסוימים. מנגנוני ההצמדה האוטומטים שהיו נהוגים בעבר בכלל המשק רלבנטיים כיום רק לקבוצות קטנות ובעיקר לעובדי מדינה. העלאות שכר הפכו לנדירות ומיועדות רק לעובדים המצטיינים והחשובים ביותר בכל חברה – כאשר רוב העובדים במשק חווים שחיקת שכר איטית אך ממושכת. בתקופות טובות למשק, בעלי ההון והעובדים המצטיינים נהנים, כאשר רוב העובדים נשארים בצד. בתקופות קשות למשק – סופגים העובדים את הקיצוצים. השכר הממוצע במשק לא השתנה כבר כעשור ומצבו של שכר החציוני שאותו מרוויחים רוב האנשים אף גרוע יותר, שכן חישוב השכר הממוצע מושפע משכרם של הבודדים בצמרת שזינק. חוקרי בנק ישראל קבעו כי בעשור האחרון ניכרת ירידה חדה בקצב הגידול של השכר הריאלי ברוטו למשרת שכיר, מ-1.8% לשנה בעשור הקודם ל-0.02% בעשור הנוכחי. חשוב לציין שהירידה בשכר התרחשה במקביל לגידול בתל"ג ובפיריון – והמשמעות היא שפירות הצמיחה מגיעים לשכבה דקה של עובדים מצטיינים ובעלי הון. בבנק ישראל מציינים שאחת הסיבות העיקריות לכך היא תוצאת לוואי של הורדת שיעורי המס לאורך העשור. הורדת המיסוי הגדילה את הנטו של רבים מהעובדים - והמעסיקים קיבלו למעשה פטור מלחצים להעלאת שכר. ומדוע לא נהנו מכך חלק גדול הצרכנים? הורדת המיסוי לוותה בקיטון של הוצאות על הממשלה בתחומים כמו בריאות וחינוך – הוצאות שהועמסו על האזרחים. בנוסף, המציאות של שכר נמוך וחוסר ביטחון תעסוקתי, יצרו בהדרגה מצב שבו משק בית ממוצע חייב שני מפרנסים במשרה מלאה – מה שמקשה מאוד על חיי היום יום ושוחק את שעות הפנאי. שחיקת השכר מסבירה גם את התמונה של שוק התעסוקה בישראל. כידוע, שיעור האבטלה בארץ נמוך מאוד בהשוואה לרוב מדינות העולם. הסיבה לכך פשוטה: כאשר השכר המשולם הוא נמוך, וכאשר חלק גדול מהעובדים מועסק במשרות חלקיות או זמניות, המעסיקים יכולים להרשות לעצמם להעסיק יותר עובדים. אם העובד הישראלי היה מרוויח שכר גבוה בהרבה, כמו עמיתו במערב, מספר המועסקים היה חייב להצטמצם. נתון זה מסביר בחלקו את הגידול הנמוך בפריון במשק הישראלי (בנוסף לעוד סיבות אחרות הקשורות בתשתיות חינוך, תשתיות הון ועוד) למעשה, ללא שהוכרזה מדיניות רשמית שכזו, המשק הישראלי מנוהל כך שהוא מקדם תעסוקה בקרב חלקים גדולים ככל האפשר של האוכלוסייה, בתמורה לכך שהשכר שיקבלו העובדים יהיה נמוך ושמקום התעסוקה שלהם יהיה פחות יציב. מסיבה זו למשל ישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות בהעסקת עובדים דרך חברות כוח אדם. האם המצב הזה עומד להשתנות? ייתכן – שכן המודעות למצב הולכת וגדלה. בשנים האחרונות ישנם לחצים גדולים לשיפור תנאי התעסוקה והשכר של עובדים רבים במשק שאינם מאוגדים (למשל עובדי ניקיון או שמירה). בנוסף, יותר ויותר עובדים בחברות פרטיות מבקשים שוב להתאגד – כדי לייצר מצב שבו הם שותפים לרווחי החברות ושכרם מועלה בתקופות טובות.
שתף

אולי יעניין אותך גם...

loader

לוח אירועים

בנקרייט עושה מאמצים לאסוף עבורך מידע מדויק ועדכני כדי לתת בידיך כלי עזר. עם זאת, אין בנקרייט יכולה להיות אחראית לנכונות המידע ולאפשרות השימוש בו. אין לראות באתר זה המלצה על דרך השקעה או פעולה. יש לבדוק את המידע המפורסם לפני כל החלטה.

תנאי שימוש