שתף

הנתונים מאשרים: הזוגות הצעירים עוברים לשכירות

15.01.2014
נתוני הלמ"ס קובעים כי אחוזי הבעלות על דירה ממשיכים לרדת משנה לשנה בקרב הזוגות הצעירים. אצל בני ה-60 ומעלה דווקא נרשמת עלייה נתונים חדשים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משקפים את האחת התוצאות הבולטות של עליות המחירים החדות בשוק הדיור בשנים האחרונות. יותר ויותר זוגות צעירים מתקשים לרכוש דירה ועוברים להתגורר בשכירות. הנתונים החדשים של הלשכה מבוססים על סקר הוצאות משקי הבית לשנת 2012. על פי הנתונים, בשנה זו נרשמה ירידה בשיעור הבעלות על דירה בקרב זוגות נשואים בגילאי 30 עד 39 ביחס למצב בעבר. הירידה היא מגמה ארוכת טווח שנמשכת למעלה מ-15 שנים, במהלכן הולך ויורד שיעור בעלי הדירות בגילאים צעירים. על פי נתוני הלשכה בשנת 1997 אחוז הבעלות על דירה בקרב אזרחים בגילאים 30-39 היה 68.7% ומאז חלה ירידה עד לשיעור של 56.7% בשנת 2012. בשוק השכירות התמונה הפוכה כמובן. שיעור הדיירים בשכירות בגילאים אלה עלה ל-37.2% בשנת 2012 וזאת לעומת 25.2%. בשנת 1997. הירידה הכללית שנרשמה בשנים הללו בקרב כלל האוכלוסייה באחוזי הבעלות על דירות היא קטנה בהרבה (67.9% לעומת 70.2%), כך שהמגמה בולטת במיוחד בקרב זוגות צעירים ונשואים -שהירידה אצלם חדה יותר משמעותית מזו שנרשמה באוכלוסייה הכללית באותה התקופה. אצל בני 50-59 למשל שיעור הבעלות לא השתנה כלל ונשאר סביב 81% ב-97` וב-2012. בקרב בני 60 ומעלה נרשמה עלייה משיעור של 72.1% ל-78.9%. ומה הלאה? בשוק הנדל"ן מעריכים שבשנים הקרובות המגמה לא תשתנה ואף תחריף. זאת, בשל גובה ההון הראשוני הנדרש כיום מהזוגות הצעירים והיכולת המופחתת של ההורים לסייע להם - לצד מגבלות שמטיל בנק ישראל על המשכנתא. יש לציין שגם המגמות הסוציולוגיות תורמות לכך, שכן גיל הנישואים עלה משמעותית וכך גם הגיל של הולדת ילדים, תהליכים שמתרחשים בדרך כלל במקביל לצורך ברכישת דירה. מחירי השכירות אמנם עלו בשנים האחרונות, אך ברוב הערים פחות מאשר מחירי הדירות. בנוסף, הממשלה מתכננת לשדרג את שוק השכירות בבנייה ייעודית, מה שצפוי למשוך אנשים נוספים לבחור באלטרנטיבה זו, גם בגילאים המבוגרים יותר. חשוב לציין כי למרות הירידה, אחוזי הבעלות הכללים על דירות בישראל עדיין גבוהים משמעותית מהממוצע הבינלאומי. ברוב המדינות המפותחות הממוצע עומד על 63.2% של בעלי דירה באוכלוסייה, לעומת כאמור קרוב ל-70% בישראל. נתונים נוספים לצד נתונים אלו, בולטת העובדה כי לאורך השנים עולה השיעור היחסי של בעלי הדירות דווקא בקרב האנשים השייכים לעשירון התחתון. 26.1% מהאנשים הנמצאים בעשירון התחתון היו בעלי דירות בשנת 97` ואילו ב-2012 השיעור עלה ל-40.7%, הסיבה לכך היא המדיניות של משרד השיכון בשנים אלו, שהעניקה סובסידיות ומענקים רבים לאנשים מעוטי יכולת, כדי למצוא להם פתרונות דיור קבועים. עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי כ-40% מבעלי הדירות בישראל משלמים החזר משכנתא חודשי לבנק בגובה ממוצע של 2965 שקלים בחודש, כמה מאות שקלים גבוה יותר משכר הדירה הממוצע שעומד על 2567 שקלים. מתוך כלל בעלי הדירות בישראל, 39.9% משלמים מדי חודש החזר משכנתא לבנק כלשהו. על פי נתוני הלמ"ס רוב השוכרים גרים במחוז גוש דן, כאשר רובם מתרכזים באזור תל אביב. מנתוני האוצר בנושא זה עולה כי תקופת השכירות הממוצעת היא 3.3 שנים, בעוד חוזה השכירות הממוצע הוא 1.6 שנים. בנוסף, מהנתונים עולה כי חלה עלייה מ-3.2% ל-7.9% בשיעור הבעלות של משקי בית על שתי דירות או יותר, מה שמשקף את הפופולריות ההולכת וגוברת של תחום הנדל"ן כאפיק השקעה, ביחס לאלטרנטיבות אחרות.
שתף

אולי יעניין אותך גם...

loader

לוח אירועים

בנקרייט עושה מאמצים לאסוף עבורך מידע מדויק ועדכני כדי לתת בידיך כלי עזר. עם זאת, אין בנקרייט יכולה להיות אחראית לנכונות המידע ולאפשרות השימוש בו. אין לראות באתר זה המלצה על דרך השקעה או פעולה. יש לבדוק את המידע המפורסם לפני כל החלטה.

תנאי שימוש