שתף

האוברדראפט עולה לכם ביוקר

14.04.2012
שורת מחקרים וסקרים שנערכו באחרונה מגלה כי הלקוח הישראלי הממוצע משלם ריבית גבוהה במיוחד על המינוס – ולא מתמקח עם הבנקים המחאה החברתית שפרצה בקיץ 2011 הוכיחה כי לישראלים רבים נמאס לחיות בעולם שבו במקום לצבור חסכונות – הם צוברים חובות. יוקר המחיה בישראל בהשוואה למשכורות גורם לבתי אב רבים להוציא יותר כסף ממה שהם מכניסים ובכך להיקלע למעגל שקשה לצאת ממנו – בין השאר מכיוון שהחובות הללו עולים כשלעצמם לא מעט כסף ומגדילים את סל ההוצאות, גם בלי שנרגיש בכך. עדות נוספת לחשיבות הנושא ניתן למצוא בשלל תוכניות טלוויזיה שעוסקות בהתנהלות פיננסית נכונה – ובשורת פרויקטים עיתונאיים שעוסקים בכך. הדרך ליציאה ממעגל החובות אינה פשוטה ודורשת משמעת תקציבית: קיצוץ בהוצאות, הגדלת ההכנסות במידת האפשר, עריכת סדר בהלוואות השונות והתנהלות בהתאם לתקציב מסודר – שמאפשר להוריד בהדרגה את החוב. אחד הנושאים החשובים בהקשר זה – הוא הורדה של עלות החוב. להלוואות שאנחנו לוקחים, בכל דרך שהיא, יש עלות, גם אם אנחנו לא תמיד שמים לב לכך. אם חשבון העובר ושב שלכם נמצא במינוס – אתם משלמים ריבית גבוהה עליו, אם שילמתם באמצעות כרטיס אשראי בפריסת תשלומים ארוכה, סביר להניח שגם לכך יש עלות – וכמובן שלהלוואות גדולות כמו למשכנתא יש עלות גבוהה לשלם פחות על החוב כדי להתחיל ולצמצם את המינוס – כדאי בראש ובראשונה להקטין את התשלומים שלנו עבור החובות – ונקודה טובה להתחיל בה היא הריבית על המינוס בחשבון העו"ש. סקרים שנערכו באחרונה מגלים כי כרבע מהישראלים נמצאים מדי פעם במינוס בחשבון העו"ש שלהם. 75% מתוכם נמצאים במינוס כל השנה, כאשר המינוס הממוצע הוא 11 אלף שקל לחשבון. כמה עולה מינוס כזה? לא מעט. שיעור הריבית השנתית נע בדרך כלל בין 10% ל-17% - כלומר התשלום עליו הוא 1,100 ל-1,900 שקל לשנה. אגב, סקר אחר שנערך לפני כשנה וחצי העלה שפחות משליש מהישראלים (27%) יודעים מהו גובה ריבית האוברדראפט בבנק. כמו שאתם מבינים, שיעור הריבית אינו קבוע וניתן למיקוח. עם זאת – יותר מ-80% מלקוחות הבנקים מעולם לא התמקחו על גובה העמלות, למרות המשמעות הכספית שיש לכך. כך עלה מסקר שערך מכון גיאוקרטוגרפיה בעבור המועצה לצרכנות. הסקר של המועצה לצרכנות גילה שרק 12.5% מהצרכנים בארץ ערכו השוואה בין הריביות השונות שמציעים הבנקים על האוברדראפט. בנוסף - צרכנים רבים התלוננו כי הם מתקשים להבין את העלות של המינוס, בין השאר משום שהבנקים מציגים אותו בצורה לא נוחה להבנה, תוך שילובו בעלות של העמלות השונות של ניהול החשבון. המועצה לצרכנות החלה לקדם הצעת חוק בנושא - שתכריח את הבנקים להציג את העלויות השונות בצורה ברורה. ההצעה, אם תעבור, אף תבטל עמלות בחשבונות שנושאים ריבית על המינוס. כך או אחרת, אין סיבה לשלם סכומים גבוהים כ"כ על האוברדראפט. אתם יכולים לפנות אל הבנק שלכם ולברר מהי העלות – לקבל הצעות מבנקים מתחרים ולנהל מו"מ כדי להשיג את העלות הנמוכה ביותר האפשרית ולחסוך סכומים גדולים. כדאי לדעת כי חלק מהבנקים מציעים מסלולים שכוללים גם צבירת רווחים כאשר העו"ש שלכם בפלוס, כך שאם אתם נעים ונדים בין מינוס ופלוס בחשבון, תוכלו להתקזז. אם אתם מנהלים מספר חשבונות בנק ייתכן ששווה לאחדם כד לחסוך בעלויות ולמנוע מצבים שבהם יש מינוס בחשבון אחד ועודף בחשבון אחר. ישראל בצמרת העלות הגבוהה של לקיחת הלוואות וכניסה למינוס הוכחה באחרונה במחקר שערכה הכנסת. מהמחקר עלה כי הבנקים גובים ריביות גבוהות על הלוואות לציבור ולעומת זאת מעניקים ריבית נמוכה על הפיקדונות. הריבית הממוצעת שנגבתה על אוברדראפט, שנבדקה באוקטובר 2011, הייתה 8.26% - וזאת לעומת ממוצע של 3.59% ב־15 המדינות המובילות באירופה. הדו"ח מדגיש את הפער הגדול בין הריבית שמעניקים הבנקים לבעלי חיסכונות לבין הריבית שמשלמים בעלי הלוואות: מרכז מרווח הריבית נטו בישראל עמד ב־2009 על 2.37%, לעומת ממוצע של 1.81% במדינות המפותחות בעלות הכנסה גבוהה לנפש. מדובר בגביית יתר של כ־550 שקל בממוצע מכל ישראלי. צריך לקחת בחשבון שכאשר מדובר רק על משקי בית ולא על עסקים שנוהגים להתמקח - מרווח הריבית נטו היה גבוה בהרבה - 6.43%, מה שמסביר במידה רבה את הרווחים הגדולים של הבנקים בישראל, גם בשנים של מיתון שאילצו אותם למחוק הלוואות ענק לטייקונים. אולי יעניין אתכם גם לקחת הלוואה של מאה אלף ש"ח
שתף

אולי יעניין אותך גם...

loader

לוח אירועים

בנקרייט עושה מאמצים לאסוף עבורך מידע מדויק ועדכני כדי לתת בידיך כלי עזר. עם זאת, אין בנקרייט יכולה להיות אחראית לנכונות המידע ולאפשרות השימוש בו. אין לראות באתר זה המלצה על דרך השקעה או פעולה. יש לבדוק את המידע המפורסם לפני כל החלטה.

תנאי שימוש