שתף

בניית תיק הנכסים הפיננסיים למשפחה

23.09.2007

מאת: שמעון מלכא

כולנו היינו רוצים לממן לילדנו את שכר הלימוד האקדמי בעוד 20 שנים.

כולנו היינו רוצים גם שבעת נישואיי ילדינו בעתיד, נוכל לאפשר להם העמדת סכום הוני משמעותי (100,000$? אולי 150,000? אולי יותר?) על מנת שיוכלו להתחיל "ברגל ימין" את בניית התא המשפחתי שלהם.

כולנו גם היינו רוצים לפרוש מעבודה בעתיד, כאשר נוכל לאפשר לעצמנו לחיות ברמת חיים ראויה ובכבוד. אבל,

"לחיות טוב" בגיל פרישה, יכול לעלות לזוג, מדי חודש, לפחות 12,000 ₪ נטו (לאחר מס) ואף הרבה מעבר לכך.

אך איך עושים זאת? לפתרון השאלות הנ``ל קוראים, בעגה המקצועית, "תכנון צרכים פיננסיים".

תכנון זה מביא בחשבון, מצד אחד, את "המקורות הפיננסים" אשר יעמדו לרשותנו בעתיד.

מקורות אלה כוללים, לדוגמא, מימוש של זכויות שנצברו לנו בקופות גמל, קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה, זכאות לקצבה מביטוח לאומי ועוד.

מהצד האחר, התכנון מביא בחשבון את "הצרכים הפיננסיים".

כאן יש לקחת בחשבון את התזרים החודשי ו/או הסכום החד פעמי שאנו מבקשים שיעמוד לרשותנו ולרשות משפחתנו בעוד מספר שנים. ההפרש שבין "הצרכים הפיננסיים" לבין "המקורות הפיננסיים" הוא החלק שלמעשה מוטל על כתפינו לחסוך באופן פרטי (שלא באמצעות מקום העבודה) ובצורה עיקבית (יש להיזהר ולא ``לעשות הנחות``, אשר לא יאפשרו לנו לעמוד ביעדים שהצבנו מראש).

להלן: דוגמא לעריכת תכנון צרכים פיננסים למשפחה. דאגה לילדים לטובת לימודים ועזרה ברכישת דירה בעתיד: ניקח משפחה הכוללת, זוג, בני 32, להם שני ילדים בני שנתיים. ההורים מעוניינים להבטיח לכל אחד מהילדים, עת יגיעו לגיל 22, הכנסה חודשית בסך 2,000 ₪ לטובת לימודים אקדמיים לתואר ראשון ולתואר שני במשך 5 שנים. כמו כן, ההורים מעוניינים להבטיח סכום הוני (חד פעמי) בסך 400,000 ₪ לכל אחד מהילדים, עת יגיעו לגיל 28. לשם כך, עליהם לחסוך מדי חודש בחודשו את הסכום הבא: תשואה ריאלית שנתית על חיסכון: 4% ; 6%; 8% ; חיסכון חודשי נדרש בהתאמה: 2,048 ש``ח ; 1,511 ש``ח ; 1,096 ש:ח.

ניתן לראות באופן חד כי ככל שהתשואה על ההון תהיה גבוהה יותר-כך ההורים יצטרכו לחסוך מדי חודש בחודשו סכום נמוך יותר!

מכאן אנו מסיקים גם כי על ההורים להיות כל העת עם "האצבע על הדופק", ולוודא כי השקעתם נושאת את התשואה הגבוהה ביותר בקרב אפיקי ההשקעה השונים (כמובן, תוך התחשבות ברמת הסיכון הגלומה בתיק ההשקעות).

אין זו חוכמה לקחת מספר מנהלי השקעות (הן בגמל והן בקרנות נאמנות ועוד) ולבחור ביניהם את מנהל ההשקעות אשר השיג את תוחלת התשואה הגבוהה ביותר. חובה למדוד את הסיכון אליו מנהל ההשקעות חושף את משקיעיו. 

מדידת הסיכון נעשית, לרוב, באמצעות סטיית תקן בתקופה ארוכה ככל הניתן. מדד שארפ הנו מדד נוסף המבטא את היחס בין התשואה לסיכון. אנו נבחר במנהל השקעות בעל המדד הגבוה ביותר. כמובן שיש לעשות שימוש במדד זה אחת לשנה, לפחות. כשם שמנהלי ההשקעות מקבלים החלטות על בסיס מדדים אלו ואחרים כך מוטלת חובה על הלקוח לקבל את ההחלטה על אותו הבסיס ולעיתים אף לעזוב את מנהל ההשקעות של קופת הגמל, כמו גם של חברת הביטוח, קרן הפנסיה או קרן הנאמנות ולהעביר את הכספים לניהול מנהל השקעות יעיל יותר.

כמובן וכמובן שעל מנת לבצע זאת יש לדעת לנתח את המדדים או לבחור ייעוץ מגוף מקצועי אובייקטיבי. שוב אציין כי העברת קופות גמל מקופה אחת לקופה אחרת הינו תהליך שאינו כרוך בעמלה/הוצאה כלשהיא מצד המבוטח והותק של העמית איננו נפגע בכל מקרה.

הכותב משמש כמרצה לביטוח פנסיוני וחבר סגל אקדמי במכללה האקדמית נתניה. בעל תואר שני במימון (M.B.A). מנהל תחום הפיננסים בקבוצת "מנורה מבטחים". 

שתף

אולי יעניין אותך גם...

loader

לוח אירועים

בנקרייט עושה מאמצים לאסוף עבורך מידע מדויק ועדכני כדי לתת בידיך כלי עזר. עם זאת, אין בנקרייט יכולה להיות אחראית לנכונות המידע ולאפשרות השימוש בו. אין לראות באתר זה המלצה על דרך השקעה או פעולה. יש לבדוק את המידע המפורסם לפני כל החלטה.

תנאי שימוש