שתף

איך שורד מעמד הביניים? בעזרת ההורים

26.08.2013
נתונים חדשים מלמדים שרוב המשפחות הצעירות בישראל נעזרות בדור המבוגר יותר כדי לסגור את החודש. אחת התעלומות הכלכליות של השנים האחרונות, היא הפער המסתמן בין הנתונים המאקרו כלכליים של ישראל, שהם טובים למדי, לבין התחושות של רבים בציבור כי מצבם הכלכלי הורע, תחושות שבאו לידי ביטוי במחאת קיץ 2011. לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2011 סל התצרוכת הממוצע של משק בית ישראלי, כולל הוצאות רכב ודיור, היה גבוה ב־1,622 שקל מההכנסה הממוצעת נטו של משק הבית. כלומר, רובנו חיים במינוס קבוע. איך זה עובד? הגדלת האשראי מספקת חלק מהתשובה, אבל לא את כולה. מקור כלכלי נוסף מסתתר בין השורות. הבעיה המרכזית היא של המשפחות הצעירות. המחקרים מלמדים שמשנת 2005 חלה ירידה בהכנסה של משפחות צעירות ביחס להכנסת כלל המשפחות בישראל. יותר ויותר צעירים נאלצים להסתפק במשרות חלקיות, ובתנאי תעסוקה ירודים בהשוואה לדור הקודם שנהנה במקרים רבים מתנאים טובים ומיציבות, בעיקר במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי שבו יש ועדים. הנתונים מעלים את השאלה – כיצד ממשיך רוב הציבור, בעיקר הצעיר, לקנות ולצרוך, אם מצבו הכלכלי הורע? מספר כתבות שעסקו בנושא באחרונה – חשפו את אחד המקורות הנסתרים בכלכלה הישראלית, שלא משתקף בסטטיסטיקות. השחיקה הכלכלית של מעמד הביניים, מתברר, נפתרת בעזרת סיוע של ההורים מהדור הוותיק יותר – וכך גדל הפער בין מי שנולד למשפחה בעלת אמצעים לבין האחרים. סקר מקיף שביצעו מכון המחקר מדגם ו-panel בעבור "כלכליסט", העלה ש- 87% מההורים מעניקים לילדיהם סיוע כספי קבוע, מדי חודש, ו/או מסייעים להם בהוצאות חד פעמיות גדולות. הכוונה היא עזרה לילדים שיצאו כבר לדרך עצמאית – ולא לחיילים או לסטודנטים ולרווקים. 66% מההורים דיווחו שהם מעבירים למשפחות ילדיהם מדי חודש סכום ממוצע של 2,141 שקל. 12% מההורים נותנים כסף מזומן או צ`ק, ואחרים מעניקים סיוע בקניות בסופר, הוצאות על הנכדים, עזרה בהוצאות על דיור וכו`. לצד הסיוע החודשי השוטף, 76% מההורים מסייעים לילדיהם גם בהוצאות חד פעמיות גדולות (קניית דירה, רכב ושיפוץ) - בסכום ממוצע של 63,492 שקל בשנה, ובסך הכל, מדובר על 90 אלף שקל בשנה שמעבירים ההורים לילדיהם. את הסיוע מעניקים הורים מרוב שכבות האוכלוסייה, בהתאם ליכולתם. כך למשל גם הורים שהכנסתם נטו היא רק 5,000–8,000 שקל נותנים בממוצע 1,195 שקל בחודש והשתתפו בהוצאות חד־פעמיות גדולות בכ-67 אלף שקל בממוצע לשנה. מאיפה הכסף? הכספים מגיעים מהמשכורות אצל מי שעוד עובד, ומהחסכונות לעתיד. במידה רבה, מדובר למעשה בהעברת הירושה העתידית, כבר בהווה, אלא שהתארכות תוחלת החיים עלולה לקלוע הורים רבים למצוקה בעוד כמה עשורים. 55% מההורים דיווחו כבר כעת שהעזרה פוגעת במידה בינונית עד רבה מאוד ברווחה הכלכלית שלהם. הילדים אגב לא מפונקים בהכרח. מהנתונים עולה שככל ששכרם של הילדים עולה, הם נעזרים פחות בהוריהם. כך למשל 45% מאלה שמרוויחים 5,000–8,000 שקל נטו לחודש נעזרים בהוריהם, לעומת רק רבע ממי שמרוויחים יותר מ־15 אלף שקל נטו בחודש. מחקר אחר שנערך מוקדם יותר עבור "גלובס" על-ידי מכון המחקר פאנלס העלה נתונים דומים: רבע מבני 30-40 מקבלים סכומי כסף מהוריהם. 4.3% מקבלים עד 500 שקל בחודש מהוריהם, 1.3% - מקבלים מעל 3,000 שקל באופן קבוע. מעל 70% מבני גילאים אלה נשואים עם ילדים או מגדלים ילדים עם בן-זוג. ומה באשר לסיוע ברכישת דירה, ההוצאה הכבדה ביותר? 54% מבני 30-40 גרים בדירה בבעלותם, ו-37% בדירה שכורה. מבין אלה שרכשו דירה (86% מהם בעזרת משכנתא), רק 30% הצליחו לעשות זאת ללא עזרת ההורים. חוקרים שהתייחסו לנתונים אומרים כי מדובר במגמה עולמית, וכי גם במדינות אירופה ובארה"ב ניתן לראות תופעות דומות. לצד השחיקה בתנאי השכר והעבודה, מציינים החוקרים כי בולטת תופעה נוספת – משרות רבות שבעבר היו מפרנסות את מעמד הביניים בכבוד נעלמות (למשל מזכירות, או סוכני נסיעות) או מועברות למזרח (למשל בדיקות תוכנה). התוצאה – צעירים רבים מתקשים למצוא משרות משתלמות, ונאלצים לפנות להוריהם לעזרה, גם בבגרותם.
שתף

אולי יעניין אותך גם...

loader

לוח אירועים

בנקרייט עושה מאמצים לאסוף עבורך מידע מדויק ועדכני כדי לתת בידיך כלי עזר. עם זאת, אין בנקרייט יכולה להיות אחראית לנכונות המידע ולאפשרות השימוש בו. אין לראות באתר זה המלצה על דרך השקעה או פעולה. יש לבדוק את המידע המפורסם לפני כל החלטה.

תנאי שימוש